עוגיות צד שלישי בכרום ב-2026: סוף הסיפור של Privacy Sandbox ומה זה אומר על מעקב ורימרקטינג

התשובה הקצרה: עוגיות הצד השלישי בכרום נשארות. אחרי חמש שנים של הכרזות ודחיות, גוגל הודיעה ביולי 2024 שלא תבטל אותן, באפריל 2025 שלא תציג אפילו חלון בחירה חדש, ובאוקטובר 2025 הודיעה על הוצאה משימוש של רוב טכנולוגיות Privacy Sandbox, כולל Topics, Protected Audience ו-Attribution Reporting. רשות התחרות הבריטית שחררה את גוגל מההתחייבויות וסגרה את התיק באותו יום. אבל מי שהסיק מזה ש"הכל חזר לקדמותו" טועה: ספארי ופיירפוקס חוסמים עוגיות צד שלישי כברירת מחדל, משתמשים יכולים לחסום בכרום, גלישה בסתר חוסמת, אפליקציות וחוסמי פרסומות מורידים מדידה, ובישראל תיקון 13 מחמיר את הדרישות. האסטרטגיה הנכונה ב-2026 לא השתנתה: לבנות מדידה ורימרקטינג על נתוני צד ראשון.

מה בדיוק קרה עם עוגיות הצד השלישי בכרום?

גוגל ניסתה במשך חמש שנים להחליף את עוגיות הצד השלישי, ובסוף החליטה להשאיר אותן. ההחלטה הגיעה בשלבים, וכל שלב הוריד עוד חלק מהתוכנית המקורית.

מתי	מה קרה
2019	גוגל הכריזה על Privacy Sandbox, יוזמה לפתח חלופות פרטיות לעוגיות צד שלישי
2020–2024	הכרזה על ביטול העוגיות ושורה של דחיות. ב-2022 החלה מעורבות פורמלית של רשות התחרות הבריטית (CMA) ושל רשות המידע הבריטית (ICO)
22 ביולי 2024	גוגל הודיעה שלא תבטל את העוגיות, ובמקום זה תבחן גישה של בחירה מושכלת של המשתמש
22 באפריל 2025	גוגל הודיעה שלא תשיק חלון בחירה נפרד לעוגיות צד שלישי. המשתמשים ממשיכים לבחור בהגדרות הפרטיות והאבטחה של כרום
13 ביוני 2025	ה-CMA פרסמה כוונה לשחרר את גוגל מההתחייבויות ופתחה התייעצות
17 באוקטובר 2025	גוגל הודיעה על הוצאה משימוש של רוב טכנולוגיות Privacy Sandbox. ה-CMA פרסמה החלטה לשחרר את ההתחייבויות וסגרה את התיק
14 באוגוסט 2026	עדכון אחרון של דף הסטטוס של Privacy Sandbox, שמסמן טכנולוגיות נוספות כמתוכננות להוצאה משימוש

במילים פשוטות: למשתמש רגיל בכרום, עוגיות צד שלישי פועלות כברירת מחדל, בדיוק כמו קודם. מי שרוצה, חוסם אותן בהגדרות. בגלישה בסתר הן חסומות כברירת מחדל, ולפי ההודעה מאפריל 2025 גוגל ממשיכה לשפר שם את הגנות המעקב.

מה נשאר מ-Privacy Sandbox, ומה בוטל?

רוב הטכנולוגיות שנועדו להחליף את העוגיות לפרסום בוטלו. מה שנשאר הוא בעיקר תשתית שאומצה גם על ידי דפדפנים אחרים.

לפי ההודעה של Anthony Chavez, סגן נשיא Privacy Sandbox, מ-17 באוקטובר 2025, גוגל מוציאה משימוש את הטכנולוגיות הבאות, בכרום ובאנדרואיד, בגלל רמת אימוץ נמוכה:

מוצא משימוש	מה הוא היה אמור לעשות	ממשיך	מה הוא עושה
Topics	פרסום לפי תחומי עניין בלי מעקב בין אתרים	CHIPS	עוגיות מחולקות לשירותים מוטמעים
Protected Audience	רימרקטינג בתוך הדפדפן	FedCM	התחברות עם חשבון חיצוני בלי עוגיות צד שלישי
Attribution Reporting	מדידת המרות פרטית	Private State Tokens	מאבק בהונאות ובבוטים
IP Protection	הסתרת כתובת IP בגלישה בסתר	תקן ייחוס משותף	עבודה ב-W3C על מדידה פרטית שעובדת בכל הדפדפנים
Related Website Sets, Shared Storage, Private Aggregation, SelectURL, ועוד	רכיבים תומכים

שימו לב לנקודה אחת: באפריל 2025 גוגל עוד תכננה להשיק את IP Protection ברבעון השלישי של 2025 כחלק מהגנות הגלישה בסתר. באוקטובר 2025 הוא הופיע ברשימת הטכנולוגיות שמוצאות משימוש. זו דוגמה לכמה מהר התוכניות השתנו, וסיבה טובה לא לבנות אסטרטגיה על הודעות עתידיות של פלטפורמה אחת.

אז הכל חזר לקדמותו? למה המדידה עדיין נשחקת

לא. כרום הוא רק חלק מהתמונה. הסיבות לשחיקה במדידה ובמיקוד מעולם לא היו רק עוגיות הצד השלישי בכרום.

• ספארי ופיירפוקס: ספארי, הדפדפן של כל משתמשי האייפון, וגם פיירפוקס, חוסמים עוגיות צד שלישי כברירת מחדל כבר שנים, ומגבילים גם עוגיות צד ראשון שנוצרות בסקריפטים. בישראל, שבה לאייפון נתח שוק משמעותי, זה חלק גדול מהתנועה בנייד.
• אפליקציות: מאז שאפל חייבה בקשת הסכמה למעקב באפליקציות, חלק גדול מהמשתמשים מסרבים, והמדידה מתוך אפליקציות, כולל דפדפנים מוטמעים של פייסבוק ואינסטגרם, נפגעה.
• חוסמי פרסומות ודפדפני פרטיות: חוסמים מסירים תגים ופיקסלים, בלי קשר להחלטות של גוגל.
• בחירת משתמש: כל משתמש כרום יכול לחסום עוגיות צד שלישי בהגדרות, וגלישה בסתר חוסמת כברירת מחדל.
• רגולציה: בישראל, תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, בתוקף מאוגוסט 2025, מחמיר את הדרישות לגבי עיבוד מידע אישי, כולל מה שנשלח לפלטפורמות פרסום.

יש גם צד חיובי. גוגל עצמה ציינה כסיבה לביטול את רמת האימוץ הנמוכה של הטכנולוגיות החלופיות. כלומר, השוק לא עבר לחלופות מורכבות, אלא המשיך עם מה שעובד, יחד עם השקעה גוברת בנתוני צד ראשון. לעסקים קטנים זה אומר שאין צורך ללמוד מערכת חדשה של ממשקים בדפדפן. צריך לעשות היטב את הבסיס.

המשמעות: גם בלי שינוי בכרום, חלק מהמשתמשים והמרות לא נמדד בפיקסל רגיל. ככל שהקהל שלכם יותר אייפון ויותר אפליקציות, הפער גדול יותר.

מה זה אומר על רימרקטינג?

רימרקטינג מבוסס עוגיות ממשיך לעבוד בכרום כרגיל. אבל הקהל שאפשר להגיע אליו בדרך הזאת חלקי, ולכן הרימרקטינג החזק ביותר ב-2026 מבוסס על נתונים שלכם.

סוג רימרקטינג	על מה הוא מבוסס	מצב ב-2026
מבקרי אתר בכרום	עוגיות ופיקסלים	עובד כברירת מחדל
מבקרי אתר בספארי ובפיירפוקס	עוגיות ופיקסלים	מוגבל מאוד, בעיקר לחלון זמן קצר
רשימות לקוחות (Customer Match, קהלים מותאמים)	מיילים וטלפונים מוצפנים שאתם מעלים	יציב, תלוי באיכות הרשימה ובהסכמה
צופי וידאו ומעורבים ברשתות	פעילות בתוך הפלטפורמה	יציב, לא תלוי בעוגיות
מחוברים לאתר (Logged-in)	חשבון משתמש באתר שלכם	הכי יציב, דורש סיבה להירשם

האסטרטגיה המומלצת: להמשיך להשתמש ברימרקטינג של מבקרי אתר, אבל לבנות במקביל קהלים שלא תלויים בעוגיות: רשימות לקוחות ולידים, צופים בסרטונים, עוקבים ומעורבים. על בניית רימרקטינג נכון בשכבות הרחבנו במדריך הרימרקטינג.

מה עושים עם המדידה? נתוני צד ראשון בפועל

נתוני צד ראשון הם מידע שהעסק אוסף בעצמו, בהסכמה, בקשר ישיר עם הלקוח. הם הדבר היחיד שלא תלוי בהחלטות של גוגל, אפל או Meta.

הכלים המרכזיים

• Conversions API של Meta: שליחת אירועים מהשרת או מה-CRM ישירות ל-Meta, במקביל לפיקסל. משלים המרות שהפיקסל לא תפס. ראו מדריך הפיקסל וה-CAPI.
• המרות משופרות בגוגל: שליחה של מייל או טלפון מוצפנים יחד עם ההמרה, כדי לשפר את ההתאמה למשתמשים מחוברים לגוגל.
• המרות אופליין: העלאה של לידים שהפכו ללקוחות מה-CRM לגוגל ול-Meta. זה גם משפר את המדידה וגם מלמד את האלגוריתם איזה ליד שווה כסף.
• מדידה מצד השרת: הגשת תגים דרך שרת או דומיין של העסק. מפחית אובדן מחוסמים ומגביל מה נשלח לכל ספק.
• CRM עם מקור לכל ליד: הבסיס לכל השאר. בלי לדעת מאיפה הגיע כל לקוח, אין על מה לבנות. ראו מדריך ה-CRM.

סדר עדיפויות לעסק קטן

לא כל עסק צריך מדידה מצד השרת ומערכת נתונים מורכבת. לעסק קטן שמפרסם בגוגל ובמטא, הסדר המומלץ הוא:

1. CRM שבו כל ליד נשמר עם המקור שלו, גם לידים מוואטסאפ ומטלפון.
2. CAPI של Meta דרך החיבור המובנה של מערכת האתר או של ה-CRM, שלרוב דורש הגדרה ולא פיתוח.
3. המרות משופרות בגוגל אדס, שמופעלות בהגדרות ובתג.
4. העלאה קבועה של לידים שנסגרו כהמרות אופליין, אפילו ידנית פעם בשבוע בהתחלה.
5. רק כשהנפח מצדיק, מדידה מצד השרת.

ארבעת השלבים הראשונים מכסים את רוב הפער, בעלות נמוכה, ובונים בדיוק את סוג המערכת שאנחנו מכנים מערכת שיווק מחוברת.

ומה עם פרטיות?

נתוני צד ראשון הם לא היתר לאסוף הכל. הם מחייבים שקיפות, הסכמה מתאימה ואבטחה. מדיניות הפרטיות צריכה לציין שמידע מוצפן נשלח לפלטפורמות פרסום, ואסור לשלוח מידע רגיש, כמו פרטים רפואיים, בפרמטרים של אירועים. בישראל, זה חלק מהעמידה בתיקון 13.

איך זה משפיע על הפרסום בגוגל ובמטא?

בפועל, ההשפעה הישירה של ההחלטה על קמפיינים בגוגל ובמטא קטנה. שתי הפלטפורמות כבר שנים בונות את המיקוד והמדידה שלהן על נתונים שהן אוספות בתוך המערכות שלהן ועל נתוני צד ראשון שהמפרסמים שולחים.

גוגל

רוב המיקוד בחיפוש, ביוטיוב ובג'ימייל מבוסס על פעילות של משתמשים מחוברים לחשבון גוגל, לא על עוגיות צד שלישי. המקום שבו עוגיות עדיין משחקות תפקיד הוא רשת המדיה ורימרקטינג באתרים חיצוניים, ושם, כאמור, הן ממשיכות לפעול בכרום. במקביל, גוגל דוחפת את המפרסמים לכלים שמבוססים על נתוני צד ראשון: המרות משופרות, Customer Match, ייבוא נתונים מה-CRM ומודלים שמשלימים המרות חסרות. הכיוון הזה לא השתנה בעקבות ההחלטה על העוגיות, הוא רק התחזק.

Meta

המיקוד של Meta מבוסס בעיקר על פעילות בתוך פייסבוק ואינסטגרם. החולשה שלה היא המדידה מחוץ לאפליקציות, באתר שלכם, ושם הפיקסל לבדו נפגע בעיקר מהגבלות של אפל ומחוסמים, לא מכרום. לכן ההחלטה של גוגל כמעט לא משנה את ההמלצה ל-Meta: פיקסל יחד עם CAPI, ציון איכות התאמה גבוה, והמרות שמגיעות מה-CRM.

פלטפורמות פרסום קטנות ורשתות תוכן

מי שהכי הרוויח מההחלטה הן רשתות פרסום חיצוניות, פלטפורמות המלצות תוכן וחברות אד-טק שתלויות בעוגיות כדי לזהות משתמשים בין אתרים. אם אתם עובדים איתן, המדידה בכרום ממשיכה לעבוד, אבל כדאי לבדוק כמה מהתנועה שלהן מגיעה מספארי ומאפליקציות, ומה קורה למדידה שם.

מה עוד יכול להשתנות? מבט קדימה

ההחלטה של גוגל סגרה פרק, לא את הספר. כמה כיוונים כדאי לעקוב אחריהם:

• תקן ייחוס משותף: לפי הודעת אוקטובר 2025, העבודה על תקן Attribution פרטי שיעבוד בכל הדפדפנים ממשיכה בקבוצת עבודה של W3C. אם הוא יאומץ על ידי כרום, ספארי ופיירפוקס, מדידת המרות עשויה להשתנות שוב.
• הגנות בגלישה בסתר: גוגל אמרה שתמשיך לשפר הגנות מעקב במצב גלישה בסתר.
• דפדפנים וסוכני AI: חלק הולך וגדל מהגלישה עובר דרך עוזרי AI ודפדפנים עם סוכנים, שמבקרים באתרים בשם המשתמש. איך עוגיות, פיקסלים וייחוס יעבדו בגלישה כזו, עדיין לא ברור.
• רגולציה: בישראל, האכיפה של תיקון 13 רק מתחילה. באירופה, הדיון על עוגיות והסכמה ממשיך.

המסקנה: אל תבנו את מערך המדידה על הנחה שמשהו "נשאר לתמיד". בנו על מה שבשליטתכם.

מה זה אומר לעסקים בישראל?

ההחלטה של גוגל לא משנה דרמטית את היום-יום של משווקים בישראל, אבל היא גם לא מבטלת את העבודה שצריך לעשות.

• אייפון: לעסקים שהקהל שלהם צעיר או מבוסס נייד, חלק משמעותי מהתנועה מגיע מספארי. שם המגבלות נשארו.
• תנועה מ-Meta: רוב הקליקים ממודעות פייסבוק ואינסטגרם נפתחים בדפדפן מוטמע באפליקציה. CAPI הוא הדרך העיקרית למדוד אותם היטב.
• וואטסאפ וטלפון: בישראל חלק גדול מהלידים עובר לוואטסאפ או לשיחה. שם אין עוגייה בכלל, ורק CRM והמרות אופליין מחברים בין המודעה ללקוח.
• רגולציה: תיקון 13 מחייב לדעת מה נאסף ולאן הוא נשלח. מערך מדידה מסודר הוא גם מערך שעומד בחוק.

מה הסיכונים, ואיך מודדים אם המדידה בריאה?

הסיכון הגדול הוא שאננות: "גוגל השאירה את העוגיות, אז אין מה לעשות". הסיכון ההפוך הוא פאניקה ובנייה של מערכות מורכבות ויקרות בלי צורך.

שלוש טעויות נפוצות אחרי ההחלטה של גוגל

• ביטול פרויקט CAPI: "אם העוגיות נשארות, למה צריך?" כי CAPI בכלל לא נועד בעיקר לכרום. הוא משלים את מה שהפיקסל מפספס בספארי, באפליקציות ובחוסמים.
• הגדלת רימרקטינג בלי בדיקה: רימרקטינג מבקרי אתר נראה מצוין בדוחות, כי הוא פונה למי שכבר התכוון לקנות. בלי מבחן תוספתיות, קשה לדעת כמה מהמכירות היו קורות בכל מקרה.
• הנחה שהמספרים מדויקים: גם עם עוגיות, כל פלטפורמה מדווחת לפי כללים משלה. המספר שקובע הוא מה שה-CRM והחשבון בבנק מראים.

איך יודעים אם יש בעיה

• השוואה ל-CRM: כמה לידים נכנסו ל-CRM מקמפיין מסוים, לעומת כמה המרות דיווחה הפלטפורמה. פער גדול ועקבי מעיד על אובדן מדידה או על ספירה כפולה.
• פילוח לפי דפדפן ומכשיר: ב-GA4, בדקו את שיעור ההמרה בספארי מול כרום. פער חריג יכול להעיד על בעיית מדידה, לא רק על התנהגות.
• איכות אירועים ב-Meta: ציון איכות ההתאמה של האירועים במנהל האירועים מראה כמה טוב Meta מזהה את המשתמשים.
• מצב המרות משופרות: בגוגל אדס, דף האבחון של ההמרות מראה אם ההמרות המשופרות פועלות.

מה לעשות עכשיו?

1. בדיקת בסיס: ודאו שהפיקסל של Meta ותג גוגל מותקנים פעם אחת, עם אירועים נכונים.
2. CAPI: הפעילו את Conversions API של Meta, דרך חיבור מובנה של הפלטפורמה שלכם או דרך שרת.
3. המרות משופרות: הפעילו בגוגל אדס, ובדקו בדף האבחון שהן עובדות.
4. המרות אופליין: חברו את ה-CRM כך שלידים שנסגרו יחזרו לפלטפורמות.
5. קהלים מנתוני צד ראשון: בנו רשימות לקוחות ולידים מעודכנות, עם תיעוד הסכמה, והשתמשו בהן לרימרקטינג ולקהלים דומים.
6. מדיניות פרטיות: עדכנו אותה כך שתתאר את מה שקורה בפועל.
7. דוח אחד: בנו דוח שבועי שמשווה בין מה שהפלטפורמות מדווחות לבין מה שה-CRM רואה.

סיפור העוגיות של כרום הסתיים בלי דרמה, אבל הלקח שלו נשאר: מי שבנה את השיווק שלו על נתונים של מישהו אחר, תלוי בהחלטות של מישהו אחר. מי שבנה על נתוני צד ראשון, CRM נקי ומדידה מחוברת, לא היה צריך לחכות להכרזה של גוגל.

מקורות

• Privacy Sandbox: Update on plans for Privacy Sandbox technologies (17.10.2025)
• Privacy Sandbox: Next steps for Privacy Sandbox and tracking protections in Chrome (22.4.2025)
• UK CMA: Investigation into Google's Privacy Sandbox browser changes (נסגר 17.10.2025)
• Privacy Sandbox: Feature status (עודכן 14.8.2026)
• Privacy Sandbox: A new path for Privacy Sandbox on the web (22.7.2024)

שאלות נפוצות

האם כרום חוסם עוגיות צד שלישי ב-2026?

לא כברירת מחדל. גוגל הודיעה ביולי 2024 שלא תבטל את עוגיות הצד השלישי, ובאפריל 2025 שלא תציג למשתמשים חלון בחירה חדש. משתמשים יכולים לחסום אותן בהגדרות, ובמצב גלישה בסתר הן חסומות כברירת מחדל.

מה קרה ל-Privacy Sandbox?

ב-17 באוקטובר 2025 גוגל הודיעה על הוצאה משימוש של רוב הטכנולוגיות, כולל Topics, Protected Audience ו-Attribution Reporting, בגלל אימוץ נמוך. CHIPS, FedCM ו-Private State Tokens ממשיכים.

האם רימרקטינג עדיין עובד?

כן, בכרום רימרקטינג מבוסס עוגיות עדיין עובד כברירת מחדל. אבל בספארי ובפיירפוקס, ואצל משתמשים שחוסמים, הוא מוגבל, ולכן רימרקטינג מבוסס רשימות לקוחות ונתוני צד ראשון חשוב יותר.

האם עדיין צריך CAPI והמרות משופרות?

כן. ההחלטה של גוגל לא החזירה את המדידה שאבדה בספארי, באפליקציות ובחוסמי פרסומות. חיבור צד שרת ונתוני צד ראשון הם הדרך לשמור על מדידה יציבה.

מה זה CHIPS?

מנגנון בכרום לעוגיות צד שלישי מחולקות, שמאפשר לשירות מוטמע, כמו צ'אט או מפה, לשמור עוגייה נפרדת לכל אתר. הוא נתמך כברירת מחדל מכרום 114 וממשיך לקבל תמיכה.

מה זה אומר לעסקים בישראל?

כרום הוא הדפדפן הנפוץ, ולכן המצב היומיומי לא השתנה דרמטית. אבל משתמשי אייפון בספארי, אפליקציות וחוסמים, יחד עם תיקון 13 לחוק הפרטיות, מחייבים לבנות מדידה על נתוני צד ראשון.